Bava Metzia 232

Kapitel 232

א מתני׳ <big>הבית</big> והעלייה של שנים שנפלו שניהם חולקין בעצים ובאבנים ובעפר ורואין אלו אבנים העשויות להשתבר אם היה אחד מהן מכיר מקצת אבניו נוטלן ועולות לו מן החשבון:

1 WENN EIN HAUS UND EIN SÖLLER, DIE ZWEIEN GEHÖREN, EINGESTÜRZT SIND, SO TEILEN SIE DAS HOLZ, DIE STEINE UND DEN SCHUTT; AUCH ERWÄGE MAN, WELCHE STEINE ZUM ZERBRECHEN GEEIGNET SIND. WENN EINER VON IHNEN MANCHE SEINER STEINE ERKENNT, SO NEHME ER SIE, UND SIE WERDEN IHM ANGERECHNET.

ב <big>גמ׳</big> מדקתני רואין מכלל דאיכא למיקם עלייהו אי בחבסא נפיל אי בחבטא נפיל

2 GEMARA. Wenn er lehrt, daß man erwäge, so ist ja demnach festzustellen, ob es durch den Druck eingestürzt ist oder es durch einen Stoß eingestürzt ist;

ג אי הכי רישא אמאי חולקין נחזי אי בחבטא נפיל עלייתא איתבור אי בחבסא נפיל תתייתא איתבור

3 wieso heißt es demnach, daß sie teilen, sollte man doch sehen: ist es durch einen Stoß eingestürzt, so sind die oberen zerbrochen, ist es durch den Druck eingestürzt, so sind die unteren zerbrochen!? —

ד לא צריכא דנפיל בליליא וליחזינהו בצפרא דפנינהו וליחזי מאן פנינהו ולישייליה דפנינהו בני רשות הרבים ואזלו לעלמא

4 In dem Falle, wenn es nachts eingestürzt ist. — Sollte man es morgens sehen!? — Wenn [die Trümmer] fortgeschafft worden sind. — Sollte man doch sehen, wer sie fortgeschafft hat, und ihn fragen!? — Wenn Leute von der Straße sie fortgeschafft und sich entfernt haben. —

ה וליחזי ברשות דמאן יתבן וליהוי אידך המוציא מחבירו עליו הראייה לא צריכא דייתבן בחצר דתרוייהו אי נמי ברשות הרבים ואיבעית אימא שותפין בכי האי גוונא לא קפדי אהדדי:

5 Sollte man doch sehen, in wessen Besitz sie sich befinden, sodann ist der andere Kläger und hat den Beweis zu erbringen!? — In dem Falle, wenn sie sich im beiden gehörigen Hofe oder auf öffentlichem Gebiete befinden. Wenn du aber willst, sage ich: Gemeinschafter nehmen in einem solchen Falle miteinander nicht genau.

ו אם היה אחד מהן מכיר כו': והלה מה טוען אי דקאמר אין פשיטא ואי לא אמר אין למה נוטל אלא דא"ל איני יודע

6 WENN EINER VON IHNEN MANCHE SEINER STEINE ERKENNT &C. Was sagt der andere: erkennt er es an, so ist dies ja selbstverständlich!? — Vielmehr, wenn er sagt, er wisse es nicht. —

ז לימא תהוי תיובתא דר"נ דאיתמר מנה לי בידך והלה אומר איני יודע רב הונא ורב יהודה אמרי חייב ר"נ ור' יוחנן אמרי פטור

7 Dies wäre demnach eine Widerlegung R. Naḥmans, denn es wurde gelehrt: [Wenn jemand zu einem sagt:] ich habe bei dir eine Mine, und dieser ihm erwidert: ich weiß es nicht, so ist er, wie R. Hona und R. Jehuda sagen, schuldig, und wie R. Naḥman und R. Joḥanan sagen, frei!? —

ח כדאמר ר"נ כגון שיש עסק שבועה ביניהן הכא נמי כגון שיש עסק שבועה ביניהן

8 Wie R. Naḥman erklärt hat, wenn es zwischen ihnen zu einem Schwure kommt, ebenso auch hierbei, wenn es zwischen ihnen zu einem Schwure kommt. — In welchem Falle kommt es zwischen ihnen zu einem Schwure? —

ט היכי דמי עסק שבועה כדרבא דאמר רבא מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי אלא חמשים והשאר איני יודע מתוך שאינו יכול לישבע ישלם:

9 Nach einer Lehre Rabas, denn Raba sagte: [Wenn jemand zu einem sagt:] ich habe bei dir eine Mine, und dieser ihm erwidert: du hast bei mir fünfzig [Zuz], vom übrigen aber weiß ich nichts, so muß er, da er nicht schwören kann, bezahlen.

י ועולות לו מן החשבון: סבר רבא למימר לפי חשבון שבורות אלמא כיון דאמר איני יודע ריע טפי

10 UND SIE WERDEN IHM ANGERECHNET. Raba wollte erklären: gegen eine entsprechende Anzahl zerbrochener, demnach ist der im Nachteil, welcher sagt, er wisse nicht;

יא א"ל אביי אדרבה הא ריע טפי מדהני ידע טפי לא ידע תו לית ליה ואידך כולהו דהיאך נינהו

11 da sprach Abajje zu ihm: Im Gegenteil, der andere sollte ja im Nachteil sein, denn wenn er nur diese erkennt und andere nicht, so gehören ihm weiter keinemehr, und alle übrigen gehören diesem.

יב אלא אמר אביי לפי חשבון שלימות אי הכי מאי קמהני ליה למלבנא רווחא אי נמי טינא דמעבדא:

12 Vielmehr, erklärte Abajje, gegen eine entsprechende Anzahl ganzer. — Welchen Nutzen hat er demnach!? — Wenn es breitere Ziegelsteine sind, oder wenn sie aus besserem Lehm sind.

יג <big>מתני׳</big> הבית והעלייה נפחתה העלייה ואין בעל הבית רוצה לתקן הרי בעל העלייה יורד ודר למטה עד שיתקן לו את העלייה

13 WENN VON EINEM HAUSE UND EINEM SÖLLER DER SÖLLEREINBRICHT UND DER EIGENTÜMER DES HAUSESIHN NICHT AUSBESSERN WILL, SO KANN DER EIGENTÜMER DES SÖLLERS HINABSTEIGEN UND UNTEN WOHNEN, BIS JENER IHM DEN SÖLLER HERSTELLT.

יד ר' יוסי אומר התחתון נותן את התקרה והעליון את המעזיבה:

14 R. JOSE SAGT, DER UNTERE GEBE DAS GEBÄLK UND DER OBERE DEN ESTRICH.

טו <big>גמ׳</big> נפחתה בכמה רב אמר ברובה ושמואל אמר בארבעה

15 GEMARA. Wieviel muß eingebrochen sein? Rabh sagt, die größere Hälfte, Šemuél sagt, vier [Handbreiten].

טז רב אמר ברובה אבל בארבעה לא אדם דר חציו למטה וחציו למעלה ושמואל אמר בארבעה אין אדם דר חציו למטה וחציו למעלה

16 Rabh sagt, die größere Hälfte, nicht aber, wenn vier [Handbreiten], denn man pflegt auch zur Hälfte unten und zur Hälfte oben zu wohnen; Šemuél sagt, vier [Handbreiten], denn man pflegt nicht zur Hälfte unten und zur Hälfte oben zu wohnen. —

יז ה"ד אי דאמר עלייה זו אזדא אלא דאמר ליה עלייה סתם לוגר ליה אחריתי

17 In welchem Falle: sagte erzu ihm ‘diesen Söller’, so ist er ja fort, und sagte er schlechthin ‘einen Söller’, so vermiete er ihm doch einen anderen!?

יח אמר רבא לא צריכא דא"ל עלייה זו שאני משכיר לך כי סלקא סליק בהדה וכי נחית חות בהדה אי הכי מאי למימרא

18 Raba erwiderte: In dem Falle, wenn er zu ihm gesagt hat: das ist der Söller, den ich dir vermiete; besteht er, so steige du mit ihm nach oben, steigter nieder, so steige du mit ihm herab. — Wozu braucht dies demnach gelehrt zu werden!?

יט אלא אמר רב אשי דא"ל עלייה זו שעל גבי בית זה אני משכיר לך דהא שעביד בית לעלייה

19 Vielmehr, erklärte R. Aši, wenn er zu ihm gesagt hat: ich vermiete dir diesen Söller auf diesem Hause; er hat ihm also das Haus für den Söller verbürgt.

כ וכי הא דאמר רבין בר רב אדא אמר ר' יצחק מעשה באחד שאמר לחבירו דלית שעל גבי פרסק זה אני מוכר לך ונעקר הפרסק ובא מעשה לפני רבי חייא ואמר חייב אתה להעמיד לו פרסק כל זמן שהדלית קיימא

20 So erzählte auch Rabin b. R. Ada im Namen R. Jiçḥaqs: Einst sprach jemand zu seinem Nächsten: ich verkaufe dir die Ranke auf diesem Pfirsichbaume, und der Pfirsichbaum wurde fortgerissen. Als die Sache vor R. Ḥija kam, entschied er, daß er ihm einen Pfirsichbaum für die ganze Dauer der Ranke stellen müsse.

כא בעי ר' אבא בר ממל

21 R. Abba b. Mamal fragte:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel